(עמ' 63)

יֵשׁ פֹּה גֹּדֶל

יֵשׁ פֹּה אֲוִיר

יֵשׁ פֹּה הֶלִיקוֹפְּטֶר עוֹבֵר

יֵשׁ פֹּה רַחְשַׁשׁ הַיָּם – קֶצֶף

לָבָן מִתְאַסֵּף אֶל הַחוֹף וּמִתְפּוֹגֵג

לְרַגְלַי.

יֵשׁ פֹּה פּוּבִּי: כֶּלֶב שֶׁלִּי יְפֵה-תֹּאַר

שֵׁד-מִשַּׁחַת, בְּרִיאוּת וּנְחִישׁוּת

יֵשׁ פֹּה הֲמוֹן אֲוִיר לִנְשֹׁם, הֲמוֹן

מֶרְחָק לִרְחֹק מִמֶּנִּי אֶל הַמִּבְנִים שֶׁל

הָעִיר עִם שׁוּרַת אוֹרוֹת הַטַּיֶּלֶת.

אֲנִי יוֹשֶׁבֶת רָחָב עַל אֶבֶן

וְהָרוּחַ עוֹבֶרֶת אֶת בְּגָדַי, מַנְשִׁימָה

אֶת אֵיבָרַי הַקְטַנִּים וְהַגְּדוֹלִים וְהַמְקֻפָּלִים

הָעֲדִינִים, מִפֶּה שֶׁל רוּחַ קָרָה

וְרַחְשַׁשׁ גַּלִּים וְאוֹרוֹת יָפוֹ הַקְּטַנָּה

בַּסּוֹף וַאֲנִי אוֹמֶרֶת לְעַצְמִי: טוֹב

לִי בְּכָךְ לְהִמָּצֵא מִנֶּגֶד

בְּתוֹךְ הַחֹפֶשׁ הַמְסֻיָּם.